נגישות - למנהלי מוצר

באיזשהו שלב התחלתי לקבל שאלות על הנגישות במוצרים שלנו, למרות שאף פעם לא דובר על זה שהאחריות היא של מחלקת המוצר. ידעתי שבחלק מהמוצרים יש פתרונות ובחלק אין אבל ככל שעבר הזמן היה ברור שצריך לעשות סדר בנושא. בעקבות ההבנה הזו יצאתי למחקר מעמיק בנושא. המסקנה היא חד משמעית- מנהלי מוצר צריכים להתייחס לנגישות כחלק מהאפיון והבניה של המוצר החל מהעיצוב, חוויה של המשתמשים ופיתוח של פיצ'רים חדשים.

המאמר יעסוק בעולם הנגישות במוצרים, מה נדרש, מה האלטרנטיבות ואיך אנחנו כמנהלי מוצר יכולים להשפיע ולשפר את הנגישות כבר באפיון.

אילו משתמשים צריכים את הנגישות

לרוב כשאנחנו חושבים על נגישות במוצר אנחנו ישר נחשוב על לקויי ראייה ולקויי שמיעה, אבל יש המון סוגים של מוגבלויות וכדי שהמוצר שלנו יהיה נגיש באמת, אנחנו צריכים להתייחס לכולם.

עוד דבר שחשוב לדעת- דווקא האנשים עם הלקויות החמורות ביותר לא ממש צריכים את ההנגשה שלנו, הם כבר מראש עובדים עם מערכות וטכנולוגיות שמנגישות עבורם את האתרים. התפקיד שלנו בהנגשה המוצרית הוא לדאוג שהמוצר שלנו עובד בצורה האופטימלית לתוכנות שהם משתמשים. לדוגמה- תוכנה שקוראת מסך תקריא את מה שיש במוצר שלנו- התפקיד שלנו הוא לוודא שהטקסט יהיה ברור וההיררכיה תהיה נכונה כדי שההקראה עצמה תהיה נעימה גם עבור מי שלא רואה.

יש 5 קטגוריות עיקריות למוגבלים בהם צריך להתחשב בנגישות המוצר:

מוגבלות ראיה

יש כל מיני ליקויי ראיה, עיוורון זה הליקוי הקשה ביותר אבל בנגישות יש להתייחס לכל הסוגים

• עיוורון צבעים

• ראיה נמוכה

• עיוורון מלא

לכל אחד מהליקויים יש פתרונות טכנולוגים שונים.

לדוגמה:

• צבעים. להקפיד על קונטרסט גבוהה ולא להשתמש בצבעים בהירים מידי

• זום- במידה ולקויי ראייה מגדילים מגדילים את הזום צריך לוודא שהמוצר נראה טוב גם בזום 400% וכל האלמנטים זמינים

• עבור משתמשים עיוורים שעושים שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מסך כמו NVDA צריך לוודא שיש סדר הגיוני לקריאה של האתר והאלמנטים. אם יש אייקונים אולי כדאי להסתיר אותם

ליקוי שמיעה

משתמשים שיש להם ליקוי שמיעה מתייחס גם למי השמיעה שלו או שלה נמוכה וגם לחירשים. במקרה הזה הפתרון הטכנולוגי כאן זהה, להוסיף כתוביות או תמלול לכל נכס דיגיטלי שהוא אודיו או וידאו שברשותכם- באתר השיווקי, מרכז הידע, אונבורדינג ועוד…

מוגבלות פיזית

משתמשים עם מוגבלות פיזית מתייחס למשתמשים שלא יכולים לתפעל עכבר או לכתוב על מקלדת ועשויים להסתמך על טכנולוגיות אדפטיביות כמו מקלות פה, מערכות "Puff'n'Sip", בקרות קוליות או תוכנות מעקב עיניים.

פתרון לדוגמה: גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת.

מוגבלות נוירולוגית וקוגניטיבית

מבין כל סוגי המוגבלויות שמטפלים בהם לצורך נגישות המוצר, הפרעות נוירולוגיות וקוגניטיביות הן המגוונות ביותר. באופן כללי, הפרעות אלו כרוכות בפגיעה בכל חלק של מערכת העצבים. משתמשים אלו יחוו קושי בהבנת מידע ויתקשו לשהות באתרים עם עיצוב מבולגן, עמוס, פופאפים קופצים במהירות,וידאו שזז מהר וכדומה.

הפתרון הכי טוב פה הוא לספק מוצר פשוט לתפעול עם חווית משתמש טובה. נראה לי שכולנו רוצים ליצור מוצרים כאלו בכל מקרה וזה פלוס גדול לדעת שזה גם ממש עוזר לאנשים עם מוגבלויות.

למה כדאי לכל מנהלי המוצר להכיר את חוקי הנגישות

לפני הכל- מבחינה חוקית חובה שכל אתר/אפליקציה יעמדו בתקני הנגישות. מנהלי מוצר בונים את המוצר אז מן הסתם שזה נוגע אלינו.

חובה גם לבדוק אם יש תקנות מיוחדות במדינות שהמוצר שלכם פועל. לדוגמה, בישראל נדרש להוסיף לכל אתר גם הצהרת נגישות. זהו עמוד שמפרט בדיוק איך האתר מונגש ומי רכז נגישות של החברה שאפשר לפנות אליו במקרה של בעיות. זהו סעיף ייחודי לישראל ולא קיים בשום מקום אחר בעולם.

הארגון העולמי, W3C הוא זה שמפתח תקנים והנחיות המבוססים על עקרונות הנגישות. בכל כמה שנים יוצאת גרסה חדשה של תקנים. אפשר לעקוב באתר שלהם. הגרסה האחרונה היא WCAG 2.

סיבה נוספת היא הפוטנציאל העיסקי- אנחנו כל הזמן חושבים על הצעד הבא, מה יביא לנו משתמשים חדשים ומאיפה תבוא הגדילה, הנה סגמנט ענק לפנינו!

רק כדי להבין את הפוטנציאל הטמון במוצרים מונגשים אפשר להסתכל על הסטטיסטיקות בעולם ובארה"ב לגבי משתמשים עם מוגבלויות. Source of Statistics

• ל-15% מאוכלוסיית העולם יש נכות כלשהי

• 1 מכל 4 (26%) מבוגרים בארצות הברית יש מגבלות מסוג כלשהו

• ל-4.9% מהמבוגרים בארה"ב יש לקות ראייה - עיוורון או קשיי ראייה רציניים גם כשהם מרכיבים משקפיים המצריכים קוראי מסך

• 5.7% מהמבוגרים בארה"ב הם חירשים או בעלי קשיי שמיעה רציניים

• ל-10.8% מהאנשים עם מוגבלות יש לקות קוגניטיבית עם קושי רציני להתרכז, לזכור או לקבל החלטות

• על פי ההערכות, ישנם כ-300 מיליון אנשים בעולם עם ליקוי ראייה בגללו הם צריכים לשנות את הצבע באתרים

מוצר נגיש גם עוזר למשתמשים שזמנית הם מוגבלים- שברו את היד, אחרי ניתוח לשיפור ראייה וכו'..

בנוסף לחובה החוקית והפוטנציאל העסקי יש עוד שני יתרונות "סמויים" לנגישות טובה במוצר.

• זה עוזר ל-SEO - פיתוח המוצר על פי עקרונות הנגישות, כמו טקסט חלופי עם מילות מפתח רלוונטיות לתמונות, עוזר לאופטימיזציה של התוכן ויכול לעזור בדירוג גבוה יותר במנועי החיפוש

• מחזק את המוניטין של המוצר והחברה ככזו שדואגת לכל המשתמשים שלה באשר הם

מהם הפתרונות הקיימים כיום לנגישות במוצרים

לפני הפתרונות נענה על השאלה אם יש הבדל בין מוצר b2b/b2c/b2b2c/mobile?

לא. אין הבדל, כולם צריכים להיות מונגשים על פי התקנות. כן צריך לקחת בחשבון זה שמוצרים b2c ו- b2b2c שפונים לקהל הרחב עלולים להיתבע יותר בגלל החשיפה.

עוד דבר שכדאי לדעת- אין שום דרישה או חובה שיהיה תוסף של נגישות באתר שלכם, אם הנגשתם את המוצר ישירות בקוד ואתם עומדים בכל התקנות זה מספיק לחלוטין.

תוספי נגישות

יש המון המון חברות שמציעות תוספי נגישות. המחירים שונים ובכולם מדובר על הטמעה של קוד קצר וזה לוקח בדיוק 2 דקות למפתח. אין לי המלצה על חברה כזו או אחרת באמת שכולם אחלה.

יתרונות של הטמעת תוסף נגישות

• מהיר להטמעה

• זול מאוד

• עוזר בהרתעה והרחקה של תובעים סדרתיים למיניהם- משום שהאייקון שמוצג בכל הדפים מעיד על נגישות ברמה כלשהי באתר

חסרונות של תוספי הגישות

• המחיר נקבע על פי מספר הדפים או הסשנים של המשתמשים במוצר אם יש לכם מוצר b2c זה כנראה יעלה עם הזמן

• עלול לפגוע בביצועים של המוצר- התוספים האלו מריצים קוד על האתר ולפעמים זה פוגע

• הקוד מוגבל לדומיין אחד. אם המוצר הוא b2b2c ואתם מאפשרים למשתמשים שלכם להשתמש בדומיין שלהם תצטרכו להחליט על פתרון לאותם משתמשים

• התוספים הטובים מכסים גג 80 אחוז מהתכונות הנדרשות אבל אין אף תוסף שמספק הנגשה מלאה

• כמעט תמיד תצטרכו לעשות התאמות בקוד עבור התוסף כדי שהוא יעבוד כמו שצריך במוצר שלכם

הנגשה בקוד

אפשר לפתור כמעט את כל הדרישות לנגישות בכתיבה של קוד. אם במקרה אתם מנהלי מוצר שמפתחים מוצר מ-0 כדאי כבר מראש להוסיף נגישות באפיון המוצר. דברים קטנים שתעשו בהתחלה יחסכו מכם כאב ראש אחר כך. לדוגמה- כבר העיצוב הראשון של המוצר לבחור צבעים עם קונטרסט גבוהה עבור רקע, טקסט, כפתורים וכו'...

יתרונות להנגשה בקוד

• מותאם בול למוצר

• אתם שולטים בנראות והפונקציונליות באופן מלא ( לדוגמה איך יראה האתר בזום 400% או מה הניווט האופטימלי לעמוד)

• עובד הכי טוב עם המערכות בהם משתמשים בעלי המוגבליות ולכן זה נותן מענה הכי טוב עבורם

• עוזר ל SEO

חסרונות של הנגשה בקוד

• זמן פיתוח יקר

• נדרשת תחזוקה ועדכון לפי התקנות

• משפיע על ה UX ולא תמיד לטובה

• משפיע מאוד על העיצוב ולא תמיד לטובה

• אם הארגון לא עובד מסודר עם design system קשה לעקוב שכל צוותי הפיתוח עובדים על פי התקנות ואחידות ולכן אפשר פתאום לראות חלקים במוצר שלא נגישים כראוי

נגישות כגישה לניהול מוצר והטמעה בארגון

מוצר נגיש הוא מוצר שקל להשתמש בו אותו וקל ולנווט בו. זהו עקרון שמתאים לכלל המשתמשים שלנו ולכן אם נכניס את עקרונות הנגישות לצורה שבה אנחנו בונים את המוצר שלנו אנחנו נרוויח מכל הצדדים!

היתרון שלנו כפרודקטס היא שיש לנו ראיה רוחבית לגבי המוצר והנכסים שלו ולכן גם את היכולת להכניס לכל מחלקות הארגון את הגישה שהמוצר צריך להיות נגיש. זה לא אומר שזו האחריות הבלעדית של מנהלי המוצר - ממש לא! כל מחלקה צריכה שיהיה לה צ'מפיון עם גישה להנגשה שידאג שבצוות יקפידו על התקנות.

אבל- מכיוון שאנחנו מספקים את הדרישות ואפיון לכל פיצ'ר במערכת חשוב שנכיר את התקנות של הנגישות ונתייחס אליהם בבנייה ואפיון של ההפיצ'רים במוצר.

בפועל- למה כאי לשים לב

• חווית משתמש- לבדוק שהפלואו הגיוני וברור גם למי שלא יראה את המסך- היררכיה ברורה של התוכן באתר

• תמיד לדאוג שכל עיצוב חדש יעמוד בתקנות הנגישות - לשמור על קונטרסט בצבעים, לא בהיר מדי, לא לבן מדי

• לדאוג שיהיה פוקס ויזואלי כשמנווטים בטאב

• לשים לב לסדר של האלמנטים כשמנווטים בטאב- לוודא שהוא הגיוני ונכון

• מיקרו קופי של הטפסים והכפתורים (תחשבו אם הייתם רק שומעים את מה שכתוב על הטופס ולא רואים, האם תדעו מה לעשות?)

• תגיות אריה (Aria Labels)- להוסיף בכל מקום שצריך תמיכה בטקסט נוסף כדי להסביר מה הלינק או הכפתור

איך מתחילים להטמיע

קודם כל תבדקו איפה מוצר עומד מבחינת נגישות היום- מה קיים, מה נעשה ומה חסר. אם אין אף אחד בחברה שמכיר טוב את הנושא אני ממליצה לקחת עזרה חיצונית למפות מה יש היום ומה הכי דחוף לתקן.

להתחיל לדבר עם הקולגות שלנו מצוותים של פיתוח, עיצוב וכו' לחשוב יחד מה האסטרטגיה הטובה ביותר. לבחור האם לשים תוסף נגישות או ממש להנגיש בקוד. אפשר ליצור צוות קטן מכוון לנושא ולרוץ איתו.

מעכשיו והלאה- כבר בשלב כתיבת מסמכי האפיון תוסיפו באופן קבוע חלק שמדבר על הנגישות בפיצ'ר ומה צריך לעשות. זה צריך להיות חלק מכל מסמך אפיון שאתם כותבים

Design system

כמו בכל שינוי ארגוני גם הנגשה דורשת הטמעה והתמדה כדי שזה יעבוד. אם אתם עובדים על מוצר קיים ולא בונים כרגע מוצר מ- 0 מדובר פה על שינוי מחשבתי ואין מה לצפות שכולם פתאום יתחילו להתיישר לפי זה. הטמעת נגישות במוצר קיים דומה מאוד להטמעה של מערכת חדשה בארגון- יש קושי בשינויים. יש שני פתרונות שכנראה יקלו מאוד על ההטמעה

1- design system - קטלוג קוד אחיד של רכיבים שאפשר להשתמש במוצר. הרכיבים נבנים כבר עם הנגשה על פי התקנות.

יש עוד המון יתרונות ל design system אבל בנגישות יש פה יתרון משמעותי שעוזר לוודא שכולם מפתחים עם רכיבים נגישים.

אחת המערכות הנפוצות לבניית והאחסון של ה design system היא Storybook. ואפשר לראות את המערכת שהיא בנתה לעצמה כאן

בנוסף, אם יש אפשרות לפתח כלים פנימיים מחייבים את העובדים לעמוד בתקנות הנגישות. לדוגמה, בהוספת תמונה לאתר לא לאפשר לשמור ללא תיאור לתמונה. זה יותר מתאים לארגונים גדולים עם משאבים מתאימים, אם אתם עובדים בחברה כזו זה מאוד מומלץ ומקל על ההטמעה לחשוב על כלים אוטומטים שיעזרו לכולם.